א. ישהה האדם שעה מועטת קודם שיתפלל כדי שיכוין ליבו למקום. ואף שמידת חסידות לשהות שעה שלמה, אין כל אדם מחויב בכך, אלא די בשהייה מועטת, כשיעור הליכת שמונה טפחים. (שו"ע ומשנ"ב סי' צ)
ב. וכן ישהה שיעור זמן כזה לאחר התפילה, שלא תיראה עליו כמשאוי, שממהר לצאת ממנה. (שם)
