כט. דברי מאכל האסורים באכילה ובהנאה, כגון חמץ בפסח, חמץ שעבר עליו הפסח, פירות ערלה וכלאי הכרם, מאכל שבעליו הדיר הנאה ממנו ואסרו על כל העולם, כל אלה מוקצים הם ואסורים בטלטול.
ל. דברי מאכל האסורים באכילה, ואינם עומדים לאכילת נכרי או לאכילת בהמה מחמת האיסור שעליהן, כגון תרומה, תרומת מעשר, חלה (שבזמן הזה אסור לאוכלן), מוקצה הם ואסורים בטלטול.
