יג. הקטניות שקורין בערבי באקילי, אם הם קלויים מותרים דאין הקלויים עולין על שלחן מלכים או שרים, אבל השלוקין אסורים דעולין על שלחן מלכים או שרים. ותמרים המרים קצת שאינם נאכלים אלא ע"י הדחק, אם בשלם גוי אסורים:
יד. הלפת שקורין בערבי שלג"ם, וכן לפת האדום שקורין שוונד"ר, יש בהם איסור בישולי גוים דהם עולין על שלחן מלכים או שרים, ואף על פי שיש קצת בני אדם דאוכלים אותם חיים, בטלה דעתם, ועיין פר"ח ס"ק כ"ד, וכל זה בשלוקים או מבושלים בקדרה, אבל הצלויין באפר חם שקורין מל"א אף על פי שנעשה בהם טעם טוב, עכ"ז מחמת שהם מלוכלכים באפר והוא דבוק בהם וא"א להתקנח מחמת שהוא דבוק בלחלוח שבהם, על כן אין עולים על שלחן מלכים ושרים דמאיסי להו, ואין לומר דיקלפום ויביאום לפניהם, חדא, דא"א שלא ידבק אפר בתוך שלהם, ועוד, אפילו אם אפשר להזהר בהם להעביר הלכלוך מעל התוך שלהם אין ראוי התוך שלהם לבדו בהיותו בפ"ע לכבד בו מלכים או שרים, ועוד, מחמת שהוא לח ימאס באחיזתם בו לבדו:
