ו) הפריש האדם חטאת מעוברת, וילדה, הרי היא וולדה כשתי חטאות שנתפרשו – שהקדיש בפירוש את שתיהן, לאחריות, שאם תאבד האחת, תשאר האחרת.
ז) המפריש חטאתו, ועברה שנתה, והרי היא פסולה, שנאמר 'בת שנתה', תרעה עד שיפול בה מום, ותמכר, ויביא בדמיה חטאת אחרת. וכן אם הפריש חטאתו, ונפל בה מום, יביא בדמיה אחרת.
