ד. לדידן בני הספרדים שקבלנו עלינו הוראת מרן ז"ל, הדין הוא בין סתם יין של העכו"ם ובין המגע שלהם ביין שלנו, אסור בהנאה לגמרי ואין למכרו לגוי או ליתנו במתנה אלא ישפכנו בחפירה שבקרקע באופן שלא יהנה ממנו, ואין להקל בזה גם בזה"ז, ועיין בני יעקב דף קפ"ט וחק"ל יו"ד סי' קצ"ט דף רע"ט יע"ש, והנה לדעת הכנה"ג בהגה"ט אות יו"ד מאן דאסר סתם יינם בהנאה גם בזה"ז ה"ה נמי דאוסר ג"כ לקבל סתם יינם מן הגוי בחובו, ולפי דבריו גם מרן ז"ל דעתו כן, מיהו הרב תורת חסד סי' י"ח ס"ל דגם האוסרים סתם יינם בהנאה בזה"ז, מתירים לגבות סתם יינם בחובו משום דהוי כמציל מידם יע"ש, אך הראיות שהביא לזה אינם מוכרחות דיש לדחות כאשר יראה הרואה, אמנם הרב זכור לאברהם ח"א דף רל"ד ע"ב הביא מפוסק אחד שהעלה להתיר ליקח סתם יינם בשביל חובו אם אין בידו לגבות משאר נכסים, מתשובת הרשב"א ז"ל, וידוע כי הרשב"א ז"ל הוא מן הסוברים דאסור סתם יינם בהנאה גם בזה"ז, ולפ"ד הרב הנז' גם מרן ז"ל דעתו הכי, ועל כן יש להורות דמותר לקבל סתם יינם בחובו אם אין דבר אחר לקבל מהם, אבל ודאי דאסור לעשות סחורה בסתם יינם וזה פשוט: