הקדמה: מצוות עשה אחת, והיא לברך את שם הקדוש ברוך הוא אחר אכילה:
א) מצות עשה מן התורה לברך אחר אכילת מזון, שנאמר 'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'. ואינו חייב מן התורה אלא אם כן שבע, שנאמר 'ואכלת ושבעת וברכת'. ומדברי סופרים, אכל אפילו כזית, מברך אחריו.
ב) ומדברי סופרים תקנו לברך על כל מאכל תחלה, ואחר כך יהנה ממנו, ואפילו נתכוין לאכול או לשתות כל שהוא [-שיעור מועט ביותר], מברך ואחר כך יהנה. וכן אם הריח ריח טוב, מברך ואחר כך יהנה ממנו. וכל הנהנה בלא ברכה, מעל. וכן מדברי סופרים לברך אחר כל מה שיאכל ואחר כל מה שישתה, והוא [-ובתנאי] שישתה רביעית, והוא שיאכל כזית. ומטעמת [-טעימה שטועם האדם לדעת אם התבשיל טוב], אינה צריכה ברכה, לא לפניה ולא לאחריה, אם אכל בשיעור מועט עד רביעית.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
