ז) הלוקח מעות בידו, או שהיה מלקט פרוטה לפרוטה, ואמר אלו אביא מהם חטאתי, קונה בהם חטאת, והמותר הוא חולין, כיון שמשמעות לשונו שיביא מאותם מעות חטאת, ולא שיהיו כולם לחטאת, וכן יראה לי שהדבר קל וחומר בשאר הקרבנות, שהמותר חולין.
ח) המפריש מעות למנחת חוטא, והביא מהם מנחתו, או שהפריש מנחת חוטא, והותירה, המותר יביא מנחת נדבה. אבל מותר עשירית האיפה של כהן גדול, שהיא מנחת החביתין, ירקב. וכן מותר לחמי תודה, ומותר לחמו של נזיר, ירקבו. ומותר דמי נסכיו, יפלו לנדבה. כבר ביארנו בהלכות שקלים שמותר השקלים, חולין.
