ט. יין צימוקים שהם ענבים יבשים שקורין בערבי זבי"ב ששורין אותם במים בחבית ועושין אותם יין, הרי זה יין גמור ויש בו ניסוך, ואפילו מי שריית הצימוקין חשיב יין ונאסר במגע גוי, ועיין בש"ך ס"ק כ"ג וכנה"ג הגה"ט אות ט"ו, ולכן פה עירנו ששורין צימוקין במים חמין בע"ש כדי לקדש בשבת במי שריית צימוקים אלו, צריכין להזהר בהם ממגע גוי שאם נגע בהם אוסר אותם. והנה בדין ההמשכה מחמיר מהרלב"ח בצימוקין, אך רבים חולקים עליו, וכמ"ש בשיו"ב אות ב' באורך יע"ש, ואנחנו קי"ל כסברת מרן ז"ל דפליג על מהרלב"ח ז"ל בזה, ולכן יין צימוקין שעושים בעירנו בגדאד ששורין הצימוקין במים בחבית עשרים יום או יותר ובכל יום מהפכין ומערבים הצימוקין במים היטב בידם עד שנעשין יין, אז כל זמן שלא משך היין מן הצמוקין אם נגע בו גוי אינו אוסר: