א. כיון שתפילתו של האדם היא במקום קרבן, יש להקפיד שתהיה דומה לקרבן: 1. לא יערב בה מחשבות זרות, כמו מחשבת פיגול הפוסלת בקרבן. 2. יתפלל בעמידה, כעבודת הקרבנות. 3. יקבע לה מקום, כקרבן, שמקום הקרבתו קבוע. 4. ישתדל שלא יחצוץ דבר בינו לבין הקיר, כקרבן, שהחציצה [בין היד לכלי] פוסלת בו. (שו"ע ומשנ"ב סי' צח)
ב. ראוי שיהיו לאדם בגדים מיוחדים לתפילה, בדומה לבגדי כהונה, אך אין כל אדם יכול להוציא הוצאות בשביל זה. (שם)
