ז. פה עירנו בגדאד דרכם לעשות מרתף תחת קרקע החצר, וגג המרתף הוא עצמו החצר, שהגג עשוי כיפה של אבנים ובתוך הכיפה עושים חלון פתוח כדי שיבוא אורה מן החצר למרתף, וסותמין החלון בכסוי עשוי בשפודין של ברזל מסורגין זב"ז שמהם תתכנס האורה למרתף, ובסה"ק רב פעלים נשאלתי אם צריך לברך כשיניח זה הכסוי שקורין בערבי פנגר"א, והעלתי דאין לברך, כי הבאתי שם דברי הרב חיי אדם כלל ט"ו סעיף כ"ד באר שבחצר דאין לברך, וכתב טעם על זה יע"ש, ואנא עבדא אמרתי טעם כי זו הסתימה שעושה לאויר זה של המרתף הפתוח בקרקע החצר הוא צריך לה בלא"ה כדי שילך ויעמוד על גביו, דאפילו אם לא היה בו עומק עשרה טפחים ג"כ היה מוכרח לעשות זה הכסוי של הפנגר"ה כדי לדרוס שם, ולכן לא יברך אקב"ו לעשות מעקה, דלאו בשביל מעקה בלבד הוא עושה אלא כדי להשתמש ע"ג החלל ג"כ, ועוד דאפשר לומר דלא משתמע לשון מעקה על כסוי אלא על מחיצה ואיך יברך לעשות מעקה, ואין לנו לחדש לשון חדש בברכות מדעתינו לכך יקבע זה הכסוי בלא ברכה:
תפריט
תפריט
שני
כ"ז אב התשפ"ו
