יא) דברים הבאים בתוך הסעודה, והן מחמת הסעודה, אינן צריכין ברכה לפניהם ולא לאחריהם, אלא ברכת המוציא שבתחלה, וברכת המזון שבסוף, פוטרת הכל, שהכל טפלה לסעודה. ודברים שאינן נאכלים מחמת הסעודה, שבאו בתוך הסעודה, טעונין ברכה לפניהם, ולא לאחריהם, אלא נפטרים בברכת המזון. ודברים הבאים לאחר הסעודה – לאחר שמשכו הסועדים ידיהם מהפת לגמרי, והסירוה מהשולחן, וקבעו עצמם לאכול דברים אחרים, אפילו קודם ברכת המזון, בין מחמת הסעודה בין שלא מחמת הסעודה, טעונין ברכה לפניהן ולאחריהם:
יב) בשבתות ובימים טובים, ובסעודת הקזת הדם, ובשעה שיצא מן המרחץ וכיוצא בהן, שאדם קובע סעודתו על היין, אם בירך על היין שלפני אכילת המזון, פטר את היין ששתה לאחר אכילת המזון קודם שיברך ברכת המזון. אבל בשאר הימים, צריך לחזור ולברך בתחלה על היין של אחר המזון. בא להן יין בתוך המזון, כל אחד ואחד מברך לעצמו, כיון שאין בית הבליעה פנוי כדי שיענו אמן, ואינו פוטר את היין שלאחר המזון:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
