טו לֽוּ־חַיָּ֥ה רָעָ֛ה אַֽעֲבִ֥יר בָּאָ֖רֶץ וְשִׁכְּלָ֑תָּה וְהָֽיְתָ֤ה שְׁמָמָה֙ מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֔ר מִפְּנֵ֖י הַֽחַיָּֽה׃ טז שְׁלֹ֨שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־בָּנִ֥ים וְאִם־בָּנ֖וֹת יַצִּ֑ילוּ הֵ֤מָּה לְבַדָּם֙ יִנָּצֵ֔לוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּֽהְיֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃ יז א֛וֹ חֶ֥רֶב אָבִ֖יא עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאָֽמַרְתִּ֗י חֶ֚רֶב תַּֽעֲבֹ֣ר בָּאָ֔רֶץ וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ יח וּשְׁלֹ֨שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לֹ֥א יַצִּ֖ילוּ בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת כִּ֛י הֵ֥ם לְבַדָּ֖ם יִנָּצֵֽלוּ׃ יט א֛וֹ דֶּ֥בֶר אֲשַׁלַּ֖ח אֶל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְשָֽׁפַכְתִּ֨י חֲמָתִ֤י עָלֶ֨יהָ֙ בְּדָ֔ם לְהַכְרִ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃
֍ ֍ ֍
(טו) וגם לוּ [-אם] חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ, שזו רעה קלה יותר מרעב [ולכן נאמרה לשון 'לוּ', שמשמעותה גם הלואי, לרמז שזו רעה קלה יותר מחרב ורעב], וְשִׁכְּלָתָּה – תְּשַׁכֶּל את יושבי הארץ על ידי שתטרוף בני אדם, וְהָיְתָה הארץ שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר, מִפְּנֵי הַחַיָּה, והיה מקום לחשוב שכיון שזו רעה קלה יותר, יצילו הצדיקים גם את בני משפחותיהם.
(טז) אפילו אם היו שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה ביחד בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ, ואפילו שהם קטנים שלא חטאו, לא ינצלו [ואמר 'בנים' ו'בנות' בלשון רבים, כי לרבים יותר קל להנצל מחיה רעה, שבדרך כלל אינה מתנפלת על כמה אנשים יחד], אלא הֵמָּה [-הצדיקים] לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ, וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
(יז) אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא, שגם זו רעה קלה יותר מרעב [ולכן בפרשת התוכחות הובאה לפני הרעב], וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.
(יח) וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים שלֹא יַצִּילוּ אותם צדיקים בָּנִים וּבָנוֹת, כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ.
(יט) אוֹ אם דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא, וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם, לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.
(כ) וְנֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב יהיו בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ [וכאן אמר 'בן' ו'בת' בלשון יחיד, כי בְּדֶבֶר יותר קל להנצל כשנמצא האדם לבדו, ולא בתוך רבים, ואף על פי כן לא ינצלו], אלא הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ רק את נַפְשָׁם.
