שבת
ה' תמוז התשפ"ו
שבת
ה' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת ערכין, פרק ט, משנה ח

משנה ח: יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי, אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה. וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה), כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם, עַד שֶׁיְהֵא לֵוִי וּבְעָרֵי הַלְוִיִם דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְעָרֵי הַלְוִיִּם. אֵין עוֹשִׂים שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָרֵי הַלְוִיִּם. אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, מִגְרָשׁ עִיר וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מוֹכְרִים לְעוֹלָם וְגוֹאֲלִים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), גְּאֻלַת עוֹלָם תִהְיֶה לַלְוִיִּם:

משנה ח: יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ בתי ערי חומה מאֲבִי אִמּוֹ לֵוִי, אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה של לוי, שיכול לגאול לעולם, אלא כישראל, שיכול לגאול בית בבתי ערי חומה רק עד סוף השנה, וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ גוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה של לויים, אלא כישראל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לג) 'כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם', ללמד שאין דינם כלויים עַד שֶׁיְהֵא הוא עצמו לֵוִי, ולא ישראל שירש את סבו הלוי, וּבְעָרֵי הַלְוִיִם, ולא לוי שירש בית מסבו הישראלי, בערי ישראל, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים – לא נאמר בתורה דין זה של גאולת עולם, אֶלָּא בְעָרֵי הַלְוִיִּם, ואפילו ישראל שירש את סבו הלוי בערי הלויים דינו כלוי, אך לוי שירש את סבו הישראל בערי ישראל, אין דינו כלוי.

נאמר בתורה לגבי ערי הלויים (במדבר לה ד) 'וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב', כלומר, שמלבד ערי הלויים עצמם, היו להם סביב העיר מגרשים ריקים, ללא בנין וללא זרעים, לנוי העיר, וכן היו להם שדות סביבות העיר. אֵין עוֹשִׂים שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה. וְלֹא עושים מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָרֵי הַלְוִיִּם. אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, כיון שעל ידי שמשאירים מגרשים ריקים סביב העיר מתייפה העיר, והרבה קופצים לגור שם, ומתיישבת, וְלֹא עושים מִגְרָשׁ שָׂדֶה, כיון שדבר זה מכער את העיר. ועושים מִגְרָשׁ עִיר, לבנות בו בתים, וְלֹא עושים עִיר מִגְרָשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל, להופכם למגרשים. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מוֹכְרִים לְעוֹלָם – יכולים למכור את שדות אחוזתם בכל זמן, ואף סמוך ליובל [בשונה מישראל שאינו רשאי למכור שנתיים לפני היובל], וְגוֹאֲלִים לְעוֹלָם – יכולים לגאול את שדותיהם ובתיהם תמיד [בשונה מישראל שאינו יכול לגאול את שדהו קודם שתשהה שנתיים ביד הקונה, ואינו יכול לגאול את ביתו אלא לאחר שנים עשר חודש], שֶׁנֶּאֱמַר (שם), 'גְּאֻלַת עוֹלָם תִהְיֶה לַלְוִיִּם', ואף כהנים מכונים לויים, שנאמר (יחזקאל מד טו) 'וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק':

https://2halachot.org/halacha/מסכת-זבחים-פרק-א-משנה-א