אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל מצוה, ויש שכר אפילו על שיחה נאה ועל מחשבה טובה, ומאידך אין הקב"ה מוותר על שום עבירה ובטול מצוה, אפילו דקה מן הדקה, כי על הכל יביא אלקים במשפט. ואוי להם לבריות מיום הדין ומיום התוכחה, כי יפקוד א-ל על עבירות שאדם דש בעקביו, שנעשו כהיתר.
ויתבונן האדם, הרי אם תשאל לכל אשר בשם ישראל יכונה, שיאמר כמה שוה מצוה אחת, הרי הוא עונה, 'כל חפצים לא ישוו בה', והכל יודעים ומאמינים שהקדוש ברוך הוא משלם שכר טוב לצדיקים, וענש רע ומר לרשעים, אבל לעיתים מעשיהם הפוכים, שאין נשמרים מן העבירה אפילו בשיעור זהירות שכל אדם נזהר כדי שלא להפסיד זוז אחד, ומבטלים מצוה אפילו משום הנאת זוז אחד, ואין רודפים אחר המצוה אפילו לא כמו שמחזר האדם להרויח זוז אחד. ולפעמים מבטלים כמה מצוות, כגון להתפלל שחרית מנחה ערבית בציבור, ועניית אמנים, וגמילות חסדים, וכהנה רבות, ובטול תורה כנגד כולם, אפילו בלי הנאה כלל:
