א) כל המנחות שקמצן [-נטל מהן את הקומץ, להקטירו על גבי המזבח] אחד מן הפסולין לעבודה, הרי הם פסולות. וכן אם לקט את הלבונה לאחר הקטרת הקומץ, והקטירה, פסל את המנחה, אף על פי שלא קמץ.
ב) קמץ הכשר, ונתן לפסול להקטיר, או שקמץ הכשר בימינו, ונתן ליד שמאלו, ואחר כך נתנו לכלי. או שקמץ מכלי קודש, ונתן לכלי חול, פסל.
