הלכות מוקצה בשבת / כללי מוקצה ו'נולד'
א. כל דבר שהוא מוקצה בזמן 'בין השמשות' של כניסת שבת או יום טוב, בין אם זהו מחמת האיסור שעליו, כגון שהיה אסור באכילה, בשימוש או בטלטול בשעת בין השמשות, ובין אם לא היה ראוי לדברים אלו מצד עצמו, ללא איסור, הרי הוא מוקצה לכל היום כולו, גם אם סיבת הקצאתו הסתלקה ואינה קיימת עוד, כי כלל הוא בהלכה זו 'מיגו דאיתקצאי לבין השמשות, איתקצאי לכולא יומא', כלומר, מתוך שהיה הדבר מוקצה בבין השמשות, הרי הוא נשאר מוקצה לכל יום השבת.
אמנם כלל זה הוא רק כשסיבת המוקצה היא תוצאה ממעשה האדם, שדחה בידים את האפשרות להשתמש בדבר בבין השמשות של כניסת השבת או החג, אבל דבר שהיה מוקצה בבין השמשות בעל כרחו של האדם, ולא כתוצאה ממעשיו, לא הוקצה לכל היום כולו, ולכן לאחר שהסתלקה סיבת היותו מוקצה, מותר הוא בטלטול, ואף באכילה.
