טו. אם נפחת שולי הכלי דבטל מכל תשמיש, ועשה לו הגוי שוליים מטס חדש, צריך עתה להטבילו בברכה כמו כלי שכולו חדש, וכלי חרס המצופה שנשבר לשנים ודבקו הגוי בדבק, מטבילו בלא ברכה, ועיין אשל אברהם א"ח סוף סי' תנ"א, וכלי מתכות של ישראל שמצפים אותם בבדיל ע"י גוי, אין צריכין טבילה, דהצפוי של בדיל לא הוי מעמיד ובטל הוא לגבי הכלי, וכתב הפר"ח שכן המנהג פשוט ע"ש, וכן המנהג פה עירנו בגדאד, ואף על גב דמש"ז בא"ח וכן בית לחם יאודה ס"ל דיטבילם בלא ברכה לא נהגו העולם בכך: