א. אם רצה האדם להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, רשאי להוסיף. כגון מי שיש לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו. הזקוק לפרנסה, מבקש עליה בברכת 'ברך עלינו'. ותחילה יאמר את נוסח תחילת הברכה, ואחר כך יוסיף, ולא להיפך. (שו"ע ומשנ"ב סי' קטו)
ב. יש אומרים שבברכות אלו אינו רשאי לבקש על העתיד, כגון שלא יחלה, או שלא תחסר פרנסתו, אלא רק על ההוה. אך בברכת 'שומע תפלה', שהיא כוללת את כל הבקשות, רשאי לבקש בה על כל דבר שירצה, ואף על העתיד. (שם)
