ו) והמנחות הנקמצות נפסלות אם חשב מחשבת פסול באחת מארבעה עבודות [שהן המכשירות את המנחה], בקמיצה, ובנתינת הקומץ בכלי שרת, ובהולכת הקומץ למזבח, ובזריקתו על האש:
ז) אבל אם חשב בזמן עשיית דברים אחרים חוץ מאלו שהתבארו לעיל, כגון שחשב בשעת הפשט הבהמה, או בשעת ניתוח האברים, או בשעת הולכת אימורין למזבח, או בשעת בלילת המנחה, או בשעת הגשתה, וכיוצא בדברים אלו שאינם ממכשירי הקרבן, אין אותה המחשבה מועלת כלום לפסול את הקרבן, בין שהיתה מחשבת שינוי השם, בין מחשבת המקום, בין מחשבת הזמן.
