א) מנהגות רבות נהגו חכמי ישראל בסעודה, וכולן דרך ארץ, ואלו הן, כשנכנסין לסעודה, הגדול שבכולן נוטל את ידיו תחלה, ואחר כך נכנסין ויושבין מסובין על המטות, כדרך שהיו אוכלים בזמנם, וגדול מיסב בראש, ושני לו למטה הימנו. היו ג' מטות, גדול מיסב בראש, ושני לו למעלה הימנו, ושלישי לו למטה הימנו:
ב) בעל הבית מברך המוציא, ומשלים הברכה, ואחר כך בוצע. והאורח מברך ברכת המזון, כדי שיברך לבעל הבית 'ברכת האורח'. ואם היו כולן בעלי הבית, הגדול שבהן בוצע, והוא מברך ברכת המזון:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
