מג יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־זָכַרְתְּ֙ אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרַ֔יִךְ וַתִּרְגְּזִי־לִ֖י בְּכָל־אֵ֑לֶּה וְגַם־אֲנִ֨י הֵ֜א דַּרְכֵּ֣ךְ ׀ בְּרֹ֣אשׁ נָתַ֗תִּי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְלֹ֤א עָשִׂית֙ אֶת־הַזִּמָּ֔ה עַ֖ל כָּל־תּֽוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃ מד הִנֵּה֙ כָּל־הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַ֥יִךְ יִמְשֹׁ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּ֖ה בִּתָּֽהּ׃ מה בַּת־אִמֵּ֣ךְ אַ֔תְּ גֹּעֶ֥לֶת אִישָׁ֖הּ וּבָנֶ֑יהָ וַֽאֲח֨וֹת אֲחוֹתֵ֜ךְ אַ֗תְּ אֲשֶׁ֤ר גָּֽעֲלוּ֙ אַנְשֵׁיהֶ֣ן וּבְנֵיהֶ֔ן אִמְּכֶ֣ן חִתִּ֔ית וַֽאֲבִיכֶ֖ן אֱמֹרִֽי׃
֍ ֍ ֍
(מג) ומבאר את הסיבה לגודל הכעס והחימה שהיו בתחילה, יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ, כאשר הוציא אותם ה' ממצרים, ובעבור זה התחייבו ישראל לשמור תורתו ומצוותיו, וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל התועבות האֵלֶּה, וְגַם אֲנִי, הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי – הענשתי אותך בעונשים המגיעים לך מצד הדין, נְאֻם ה' אֱלֹהִים, כי על עבודה זרה יש עונש סקילה, ועל זנות אשת איש חנק, ועל רציחת הבנים סייף, ואמנם עונש שריפה בזנות הוא רק במי שבא על אשה ובתה, שהתורה מכנה עבירה זו כ'זימה' [שנאמר (ויקרא פרק י"ח פסוק י"ז) "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה, אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ, שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא"], ועל כך שואל אותה בתמיהה, וְלֹא [-וכי לא] עָשִׂית גם אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ, והרי עשית כן, וכמו שמבאר בפסוקים הבאים.
(מד) הִנֵּה, כָּל הַמֹּשֵׁל – כל מי שירצה להשתמש בעונש השריפה שאירע לך כמשל לזנות של אשה ובתה, עָלַיִךְ יִמְשֹׁל – ימצא בך את הנמשל, על כללות האומה, לֵאמֹר, כְּאִמָּה בִּתָּהּ.
(מה) ומבאר את כוונתו, בַּת אִמֵּךְ אַתְּ – דומה את לאמך [ובסיום הפסוק יבואר מי היא], בכך שאת גֹּעֶלֶת [-דוחה ופולטת] את אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ, וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ – והרי את דומה בכך גם לאחותך [ולכן ניתן לכנותך 'אחותה'], אֲשֶׁר אמך ואחותך גָּעֲלוּ את אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן, ומפרש את דבריו, כי אִמְּכֶן היא חִתִּית, כי נולדת בארץ בני חת, וקיבלת את טבע יושבי הארץ, וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי.
