יא) לקח כוס של שכר בידו, והתחיל הברכה על מנת לומר 'שהכל', וטעה ואמר 'בורא פרי הגפן', אין מחזירין אותו. וכן אם היו לפניו פירות הארץ, והתחיל הברכה על מנת לומר 'בורא פרי האדמה', וטעה ואמר 'בורא פרי העץ', אין מחזירין אותו. וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן, ופתח על מנת לומר 'בורא מיני מזונות', וטעה ואמר 'המוציא', יצא, והטעם בכל אלו, מפני שבשעה שהזכיר את השם והמלכות, שהן עיקר הברכה, לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין, והואיל ולא היה בעיקר הברכה טעות, אף על פי שטעה בסופה, יצא, ואין מחזירין אותו:
יב) כל הברכות האלו, אם נסתפק לו בהם אם בירך או לא בירך, אינו חוזר ומברך, לא בתחלה ולא בסוף, מפני שהן מדברי סופרים. שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה, אם היו משקין, בולען, ומברך עליהן בסוף – ברכה אחרונה. ואם היו פירות שאם זרקן ימאסו, כגון תותים וענבים, מסלקן לצד אחד בתוך פיו, ומברך, ואחר כך בולען. ואם אינן נמאסין, כגון פולים ואפונים, פולטן מפיו, עד שיברך ופיו פנוי, ואחר כך אוכל:
תפריט
תפריט
שלישי
ג' סיון התשפ"ו
