יד. ראובן שיש לו חצר ורוצה להשכירו לשמעון לשנה או שנתים, מותר להוזיל השכירות כדי לקבל עתה דמי השכירות, ולא עוד אלא מותר נמי לומר לשמעון אם תתן לי השכירות עתה אני משכירו בעשר, ואם לאח"ז אני משכירו לך בי"ב, יען כי השכירות דינה הוא דאינה משתלמת אלא לבסוף, נמצא סכום שיפרע לבסוף זהו שוויה של שכירות החצר, וכשפורע לו עכשיו עשר מוזיל הוא לו בשביל הקדמתה, בד"א כשאומר לו קודם שיקנה השכירות באחד מדרכי ההקנאות, אבל אם כבר גמר עמו ערך שכירות החצר בעשרה שיפרע לו עתה במזומן, ונתן לו שטר ההקנאה שאין בעל החצר יוכל לחזור בו ולא השוכר, ואחר שקנה השוכר כפי הדין בערך העשר אומר לו תמתין בעד השכירות לאח"ז ואשלם לך י"ב, הרי זה אסור, דזה התוספת הוי ריבית גמורה:
תפריט
תפריט
שישי
כ"ד אב התשפ"ו
