א. מצוה מדברי סופרים ליטול את הידים קודם סעודה שאוכל בה פת. ומצוה לשמוע דברי חכמים. והסמיכו זאת על הפסוק: "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא כ, ז), והתקדשתם אלו מים ראשונים וכו'. ואף שזו מצוה מדברי סופרים יש לברך על נטילה זו קודם הניגוב: "אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים". וצריך ליזהר מאד בנטילת ידים, שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי, ובא לידי עניות, ונעקר מן העולם.
ב. אף מי שאין ידיו מלוכלכות, ואינו יודע להם שום טומאה, אינו רשאי לאכול עד שיטול ידיו.
ג. גם הנשים חייבות בנטילת ידים, ועל כן צריך כל אדם להיות בקי בהלכות נטילת ידים, וללמד את בני ביתו דיני נטילת ידים, וישגיח שיטלו ידיהם כהלכה. וכן יחנך את בניו ובנותיו הקטנים לנטילה בברכה.
