אף שבכל הרגלים יש מצוה לשמוח, אך בחג הסוכות יש לשמוח יותר, שהרי הוא 'זמן שמחתנו', כמו שאנו אומרים בתפילה, ועל חג זה נאמר 'ושמחת בחגך והיית אך שמח'. אמנם לא ציונו יוצרנו אלא על שמחת הלב, שיהא שבע רצון ומלא שמחה של מצוה, כאשר החי יתן אל לבו, מה אנו ומה חיינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, שנתן לנו את ראש השנה ויום הכפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן ירצה, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערינו שהצטערנו בימי התשובה, ונתן לנו תיכף את חג הסוכות וציונו לשמוח, והוסיף וקבע לנו שכר טוב על שמחתנו, וכי יש דבר מתוק מזה.
ורצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, ונתן לנו מצות סוכה, לפרוס סוכת שלומו עלינו, ומצות ארבעה מינים שבלולב, אשר הם סימן טוב לישראל והרמת נס להורות שהם ניצחו בדין, וציונו לשמוח שמחה של מצוה, וזהו סימן טוב לכל השנה, שהרי כתבו תלמידי האר"י ז"ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה, ויהיה לעולם שמח.
