ג) פירות או ירקות שדרכן להאכל חיים, אם בשלן או שלקן, מברך עליהן בתחלה שהכל, ולבסוף בורא נפשות. וירקות שדרכן להאכל שלוקין, כגון כרוב ולפת, אם אכלן חיין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות. ואם בשלן או שלקן מברך עליהן בורא פרי האדמה, ולבסוף בורא נפשות רבות. דברים שדרכן להאכל חיין ומבושלין, אכלן בין חיין בין מבושלין מברך עליהן בתחלה ברכה הראויה להן, אם היו פירות עץ מברך בורא פרי העץ ואם היו פירות האדמה או ירקות מברך בורא פרי האדמה:
ד) ירקות שדרכן להשלק, אם שלקן, מברך על מי שלק שלהן בורא פרי האדמה, והוא – ובתנאי ששלקן כדי לשתות מימיהן, שמימי השלקות כשלקות במקום שדרכן לשתותן. דבש תמרים, מברכין עליו תחלה שהכל. אבל תמרים שמעכן ביד, והוציא גרעינין שלהן, ועשאן כמו עיסה, מברך עליהן תחלה בורא פרי העץ, ולבסוף ברכה אחת מעין שלש:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
