ג. גם ברבית דרבנן רמו רבנן על המלוה כל איסורי לאוין הנזכרים לעיל, אבל על הלוה לא רמו רבנן אלא רק איסור לאו דלפני עור, וי"א דגם העדים אין עוברים ברבית דרבנן אלא רק על איסור דלפני עור, ועיין חו"ד בחדושים:
ד. מן התורה מותר להלוות לנכרי בריבית וללות מהם דכתיב לנכרי תשיך, ובזמן התנאים אסרו חז"ל להלוות להם כדי שלא ילמוד ממעשיהם, ולא התירו אלא כדי חייו, ואח"כ חזרו החכמים ז"ל והתירו הלואה לנכרי בריבית לגמרי אפילו יותר מכדי חייו כדין של תורה, וכל ישראל שמלוה מעותיו לישראל בריבית, ותולה אותם בגוי, שאומר של גוי הם – הקדוש ברוך הוא יפרע ממנו:
