ט) הרואה מקום שנעשו נסים לישראל, כגון ים סוף ומעברות הירדן, אומר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה', וכן כל מקום שנעשו בו נסים לרבים. אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד, אותו היחיד, ובנו, ובן בנו, מברך 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה', או 'שעשה נס לאבותי במקום הזה'. הרואה גוב אריות וכבשן האש שהושלך בו חנניה מישאל ועזריה, מברך 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נס לצדיקים במקום הזה'. הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה, מברך 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו'. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אם בארץ ישראל הוא, מברך 'שעקר עבודה זרה מארצנו', ואם בחוץ לארץ הוא, מברך 'שעקר עבודה זרה ממקום הזה', ואומר בשתיהן – בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ, 'כשם שעקרת ממקום זה כך תעקר מכל מקומות ותשיב לב עובדיהם לעבדך':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
