ה. המטבל לתוך יין שרוף העשוי מתבואה, או מתמרים, צריך נטילת ידים כדין דבר שטיבולו במשקה. אבל אם זיעת התבואה הוא ממיעוט המים, אין צריך נטילת ידים.
ו. האוכל פרי שאין עליו רטיבות כלל, אף שיוצא המיץ מהפרי ומרטיבו, אין צריך נטילת ידים. וכן המטבל במי פירות אין צריך נטילת ידים. [ולפיכך בליל פסח יש לתת מים בתוך המיץ לימון עד שיעור רוב, כדי שהטיבול של הכרפס יהיה חייב בנטילת ידים, לקיים את הסדר שקבעו "קדש, ורחץ כרפס וכו'"]. וכן המטבל בתוך דבש תמרים, אין צריך נטילת ידים.
ז. האוכל תפוח מרוקח בדבש, אין צריך ליטול את ידיו כדין האוכל דבר שטיבולו במשקה.
