א. אסור ללוות סאה בסאה [-פירות תמורת פירות] כל שאין לו ללוה כלל, ואין שער קצוב בשוק למין זה, ואסור ללוותו אפילו לשעה, דשמא יתייקר השער מיד, אלא אם כן עושהו דמים עליו כפי מה ששוה בשעה שמלוהו, ואם לא עשהו דמים ונתייקרו, נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה, ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו, ולכן אותם שלוים זה מזה סאה חיטים כדי לפרוע אחר שבוע או יותר, אסור, דחיטים אין להם שער ידוע בשוק בעירנו ושומתן עולה ויורדת תמיד, ושמא תתייקר הסאה, ואיסור זה נוהג בכל הפירות כי בכל הפירות יש בהם יוקר וזול, אא"כ מלוהו דבר מועט שאין דרך בני אדם להקפיד על יוקרו וזולו, כגון ככר לחם שהאשה לוה מחברתה שלא החמירו חז"ל לדקדק באיסור ריבית דרבנן כ"כ, ואותם בעלי בתים שדרכם ללוות זה מזה מיני מזונות שקורין בערבי גראדי"ק עשרים או יותר בבת אחת, יש לאסור, דאין זה חשיב דבר מועט:
תפריט
תפריט
שישי
כ"ד אב התשפ"ו
