כו בְּשׁוּב־צַדִּ֧יק מִצִּדְקָת֛וֹ וְעָ֥שָׂה עָ֖וֶל וּמֵ֣ת עֲלֵיהֶ֑ם בְּעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יָמֽוּת׃ כז וּבְשׁ֣וּב רָשָׁ֗ע מֵֽרִשְׁעָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה ה֖וּא אֶת־נַפְשׁ֥וֹ יְחַיֶּֽה׃ כח וַיִּרְאֶ֣ה וַיָּ֔שָׁב מִכָּל־פְּשָׁעָ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה חָי֥וֹ יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃
֍ ֍ ֍
(כו) ומבאר את דבריו, בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, והתחרט על מעשיו הטובים שעשה בעבר, וְעָשָׂה עָוֶל מכאן ולהבא, וּמֵת עֲלֵיהֶם – נגזרה עליו מיתה מחמת שני הדברים הללו, שעזב את דרך הצדק ושהלך בדרך הרשע, הרי אין השינוי מצד ה', אלא מצידו, כי בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, יָמוּת, ואין ה' ממית, אלא החטא ממית אותו.
(כז) וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, והפסיק לחטוא [אך לא שב בתשובה על מעשיו הרעים בעבר], וַיַּעַשׂ מכאן ולהבא מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, הרי לא אני המשנה את גזר דינו ממוות לחיים, אלא הוּא בעצמו, אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה במעשיו הטובים שיעשה מכאן והלאה.
(כח) אמנם אם אותו אדם יתעלה יותר, וַיִּרְאֶה בעיני שכלו את גנות מעשיו הראשונים, וַיָּשָׁב – יחזור עליהם בתשובה ויתחרט על שעשאם, הרי מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה – מתוך הפשעים עצמם יחיה חיי הנפש, כי השב בתשובה מאהבה כל עוונותיו נהפכות לזכויות, ואם כן כפי מה שהרבה לפשוע בתחילה כך ירבו זכויותיו עתה, ולֹא יָמוּת.
