ד וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַֽחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ה וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָֽבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃ ו וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ בְּתוֹךְ־אֲרָי֖וֹת כְּפִ֣יר הָיָ֑ה וַיִּלְמַ֥ד לִטְרָף־טֶ֖רֶף אָדָ֥ם אָכָֽל׃ ז וַיֵּ֨דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָֽרֵיהֶ֖ם הֶֽחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֨רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַֽׁאֲגָתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ד) וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם, בְּשַׁחְתָּם [-בשׁוּחָה עמוקה שחפרו לו] נִתְפָּשׂ, וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים – בברזל ששמים באף או בלחיי החיה למושכה, אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וכמו שנאמר (מלכים ב' כ"ג ל"ג) "וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם, וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב".
(ה) ובתחילה חשבו שיחזור יהואחז למלכותו, וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה – התוחלת שהיתה לה, שהיה נדמה לה שבודאי יחזור יהואחז, לא התקיימה [ו'תוחלת' היא צפייה של אדם לדבר שברור לו שיתקיים], אָבְדָה תִּקְוָתָהּ – ואפילו התקוה שהיתה לה, שמא יחזור יהואחז, גם כן אבדה ['תקוה' היא על דבר שאינו מובטח ואינו ברור שיקרה], וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ, הוא יהויקים, ואף שהיה חלש בטבעו, כְּפִיר שָׂמָתְהוּ – שמו אותו העם שיהיה כמלך חזק עליהם. ובאותו זמן שהמליכו את יהויקים, המליכו גם את יהויכין, ומלכו שניהם יחד.
(ו) ואף שבתחילה לא היה יהויקים חזק ככפיר, וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ אֲרָיוֹת – התחבר למלכים אחרים, הם פרעה מלך מצרים ונבוכדנצר מלך בבל, ועל ידי זה כְּפִיר הָיָה – נעשה ככפיר אריות חזק, וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף, אך גם הוא אָדָם אָכָל, כי השחית בישראל ועשה הרע בעיני ה'.
(ז) אמנם הוא הרשיע יותר מיהואחז, כי אין דרכו של הכפיר לצאת ולטרוף טרף חוץ למקומו, וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו – אך הוא יצא אל האולמות שלפני שעריו, וזהו משל לכך שיצא אל הארצות שסביבות ארץ ישראל, וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב, וַתֵּשַׁם [-נעשתה שממה] אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.
