והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
א. להודיע את יחוסו של שמואל הנביא, שהיה נכבד מאד מצד אביו, ומצד אמו שהיתה נביאה, ולכן הגיע למעלתו הנכבדה, בנוסף לכך שהיה קדוש ומובדל לעבודת ה' מעת לידתו.
ב. להודיע כי ה' משגיח בשפלים, ולכן כשראה שחנה אהובה על אלקנה ולא פנינה, נתן לפנינה ילדים.
ג. אף שאין הנשים והטף [שאינם יכולים לעלות ברגליהם] חייבים בעליה לרגל, ראוי לאדם שיביא את כל משפחתו למקדש לפחות פעם אחת בשנה, כפי שעשה אלקנה, כדי ללמדם אמונה אמיתית, וכדי שיוכל לשמוח שמחה שלימה, עם כל משפחתו.
ד. ראוי לאדם לחון את קשי היום ולהיטיב את ליבם, כפי שאלקנה שימח את חנה ודיבר אל ליבה דברי תנחומים.
ה. אין ראוי לאדם להתגאות בריבוי טובתו, כפי שנהגה פנינה שהתפארה בריבוי ילדיה והכעיסה את חנה שהיא עקרה, וראה ה' בצערה של חנה ונתן לה ילדים, ואילו ילדיה של פנינה מתו.
ו. אין ראוי להתפלל לאחר האכילה והשתיה, כיון שבזמן זה קשה לכוון היטב, ולכן חשב עלי שחנה מתפללת מתוך שכרות, שלא כראוי [וחנה השיבה לו שלא אכלה ולא שתתה].
ז. ללמד שריבוי התפילה והבכי מסייעים לכוון יותר, ולהידבק בה', וזו היתה הסיבה ששמע ה' לתפילת חנה.
ח. המתפלל אינו צריך להשמיע קולו, כי ה' יודע מחשבתו, אך צריך שיחתוך בשפתיו את דברי התפילה, כדי שיכוון בה היטב, וכפי שנהגה חנה.
ט. המבקש מה' בקשה ורוצה שיעשה עמו ה' חסד, טוב שידור נדר שיקיימנו אם תתקיים משאלתו, כי על ידי זה כשיבא הדבר הטוב יאמין וירגיש שהוא חסד מעם ה', וכפי שנדרה חנה בעת תפילתה.
י. ראוי לאדם השלם שישגיח על מעשי האנשים, ויוכיחם אם ינהגו שלא כהוגן, כפי שהוכיח עלי את חנה.
יא. אדם שחושדים אותו בדבר שאינו נכון, צריך להודיע ולהסביר את הנהגתו כדי שלא יחשדו בו, כפי שעשתה חנה כשעלי חשד בה שהיא מתפללת מתוך שכרות.
יב. ללמדנו שתפילת הנביא נשמעת יותר מתפילת סתם אדם, ולכן שמחה חנה כשהתפלל עליה עלי, ובטחה שתתקבל תפילתו.
יד. להודיע שחלב האם הוא הטוב ביותר עבור התינוק, יותר מחלב אשה אחרת, ולכן הקפידה חנה להניק את שמואל עד גיל שנתיים, ורק אז להביאו למשכן ה', כדי שיהא ראוי לעבודת ה'.
טו. להודיע שראוי לאדם להודות לה' על הטובה, ולכן הביאה חנה קרבנות בזמן שהעלתה את שמואל למשכן ה', והקדימה את הקרבת הקרבן להבאתו אל עלי, כדי להקדים את עבודת ה' בראשונה.
