משנה י: כֵּיצַד מְבַטְלָהּ. קִרְסֵם, וְזֵרֵד, נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט, אֲפִלּו עָלֶה, הֲרֵי זוֹ בְטֵלָה. שְׁפָיָהּ לְצָרְכָּהּ, אֲסוּרָה. שֶׁלֹּא לְצָרְכָּהּ, מֻתֶּרֶת:
משנה י: גוי העובד לעבודה זרה יכול לבטלה, ולאחר מכן מותרת היא בהנאה לישראל. משנתנו מבארת את דרך ביטולה של העבודה זרה:
כֵּיצַד מְבַטְלָהּ הגוי לאשירה שנעשתה לשם עבודה זרה, קִרְסֵם – נטל ממנה קיסמים דקים לצורך הדלקת אש, וְזֵרֵד – חתך את הענפים הלחים שבה, נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט, אֲפִלּו נטל ממנה עָלֶה, הֲרֵי זוֹ בְטֵלָה. שְׁפָיָהּ – גירדה והחליקה, אם עשה כן לְצָרְכָּהּ, כדי ליפותה, אין זה ביטול, ואֲסוּרָה. אבל אם עשה כן שֶׁלֹּא לְצָרְכָּהּ, אלא כדי ליטול את נסורת העץ היוצאת מהאשירה, הרי זה ביטול, ומֻתֶּרֶת.