הנה אנחנו מתפללים לפני ה' בכל יום שלא יביאנו לידי נסיון, והכוונה היא שלא יגרה בנו את היצר הרע, להסיתנו היסת כפול להעבירנו על דעתנו ועל דעת קוננו, כמו שניסה את דוד המלך עליו השלום, או שלא ינסנו ביסורים קשים ודקדוקי עניות וכדומה כמו שניסה את איוב. אבל על כל פנים אין לך אדם שאינו מנסה אותו הקדוש ברוך הוא, עשיר בעשרו, ועני בעניו, וחכם בחכמתו, ובעל יסורים ביסוריו, וסוחר במשאו ומתנו, ובעל אומנות באמנותו. ובכל יום ובכל עת ובכל רגע עומד בנסיון, שיצרו מתגבר ומתחדש עליו שיעשה עברה, או שיבטל מצוה במחשבה או בדבור ומעשה, וצריך להיות גבור הכובש את יצרו, לעמוד בנסיון ולמשך ידו מכל נדנוד עבירה, לקיים כל דבר טוב כדת.
הנה כי כן, מאחר שאי אפשר בלתי נסיון, מה טוב לשפוך שיחה לפני אלקינו, שאם יביאנו לידי נסיון – שיעזרנו על דבר כבוד שמו לעמוד בנסיון. ואמור יאמר העבד הישראלי, אהבתי את אדוני ואני רוצה בלב שלם להתייסר ביסורי איוב, ויותר מהמה על דבר כבוד שמו, רק שלא יטרידוני שום דבר מעבודתו ומעסק תורתו ומהיותי דבוק בו, ולכן טוב לבקש אחר כל תפלה וכל תחנה שיעשה עמנו הטוב בעיניו לעבודתו ולנחת רוח לפני כסא כבודו.