משנה י: שָׁלשׁ אֲרָצוֹת לַנִּשּׂוּאִין, יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. אֵין מוֹצִיאִין מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּרַךְ לִכְרַךְ. אֲבָל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּרַךְ לִכְרַךְ, אֲבָל לֹא מֵעִיר לִכְרַךְ וְלֹא מִכְּרַךְ לְעִיר. מוֹצִיאִין מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה, אֲבָל לֹא מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף לֹא מִנָּוֶה רָעָה לְנָוֶה יָפָה, מִפְּנֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפָה בּוֹדֵק:
משנה י: משנתנו עוסקת בדינם של בני זוג שכל אחד מהם מעוניין לגור במקום אחר, כיצד מכריעים בדבר: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת הן לְענין נִשּׂוּאִין, ארץ יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְארץ הַגָּלִיל. אֵין מוֹצִיאִין – אין אחד מבני הזוג יכול להוציא את בן זוגו מֵעִיר שבארץ האחת לְעִיר שבארץ האחרת, וכגון מיהודה לגליל או מהגליל לעבר הירדן, וְלֹא מִכְּרַךְ [-עיר גדולה שיש בה מסחר רב] שבארץ האחת לִכְרַךְ שבארץ האחרת. אֲבָל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין מִכְּרַךְ לִכְרַךְ, וּמוציאים מֵעִיר לְעִיר, אֲבָל לֹא מִכְּרַךְ לְעִיר, וְלֹא מֵעִיר לִכְרַךְ. וּמוֹצִיאִין מִנָּוֶה הָרָע – ממקום שהאויר שבו גרוע, לְנָוֶה הַיָּפֶה – למקום שאוירו טוב ובריא, אֲבָל לֹא מִנָּוֶה הַיָּפֶה לַנָּוֶה הָרָע. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף לֹא – אין מוציאים אפילו מִנָּוֶה הָרָע לַנָּוֶה הַיָּפֶה, מִפְּנֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק את הגוף למי שבא מנוה הרע, ומתוך כך מחלות באות עליו.
