ל לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הַבְּדֶ֥רֶךְ אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַתֶּ֣ם נִטְמְאִ֑ים וְאַֽחֲרֵ֥י שִׁקּֽוּצֵיהֶ֖ם אַתֶּ֥ם זֹנִֽים׃ לא וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹֽתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכָל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַֽאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃ לב וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָֽאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃
֍ ֍ ֍
(ל) לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הַבְּדֶרֶךְ – הרי בדרך אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמְאִים לעבוד עבודה זרה, וְאַחֲרֵי שִׁקּוּצֵיהֶם אַתֶּם זֹנִים, וכפי שהתבאר שחלק מדרכי העבודה זרה היה ההימשכות אחרי הזנות.
(לא) וּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם – וגם בעת שאתם מרימים מתנותיכם לשם ה', כמו פדיון הבן הבכור, באותו זמן אתם נוהגים במנהגי עבודה זרה, בְּהַעֲבִיר את בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ לשם עבודה זרה אַתֶּם נִטְמְאִים, לְכָל גִּלּוּלֵיכֶם, עַד הַיּוֹם, כי היתה דרכם להעביר את הבן הנולד על גבי גחלים ואש, וזו היתה שארית מעבודת המולך שהיו עדיין נוהגים בה, ונמצא שיחד עם הקדשת הבן הבכור לה', היו מעבירים אותו לשם עבודה זרה, וכיון שכך אתם נוהגים, וַאֲנִי [-וכי אני] אִדָּרֵשׁ לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. חַי אָנִי, נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם.
(לב) וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם – מה שאתם מעלים בדעתכם, הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, ומבאר מה עלה על רוחם, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, שאחרי שהתרחקתי ממכם ואיני רוצה להידרש לכם, יצאתם מתחת השגחתי, ונִהְיֶה כַגּוֹיִם, כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת, שכל אומה יש לה מלאך מיוחד ונתונה תחת כוכב מסוים, ומחמת כן תרצו גם אתם לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן, לעבוד עבודה זרה באופן שימשך אליכם השפע בדרך טבעית, דבר זה לא יהיה, כי אף אחרי שחטאתם אתם חלק ה', ואינכם נתונים תחת שום מלאך וכוכב.
