הלכות נדרים [שנה ב, ראה, יג]

יג. אין הנדר חל אלא עד שיוציאו בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוין, לפיכך, היה בלבו לידור מפת חיטים והוציא בפיו פת שעורים, מותר בשניהם, אבל היה בלבו פת חיטים והוציא פת סתם, אסור בשל חיטים לבד מפני שפיו אינו מכחיש מה שבלבבו, דגם פת חיטים נקרא פת סתם: