טו) היה הכהן מקריב עמו [-עבורו] בזבחים, ואמר לו, נתפגלו. או שהיה עושה [-מתעסק] עמו בטהרות, ואמר לו נטמאו, נאמן, לפי שלא נחשדו ישראל לשקר על כך. אבל אם אמר לו לאחר זמן, זבחים שהקרבתי לך באותו היום, נתפגלו. ואותן הטהרות שעסקנו בהם באותו יום, נטמאו, אם היה נאמן לו, סומך על דבריו. ואם לאו, שורת הדין שאינו נאמן, והרוצה להחמיר על עצמו, הרי זה משובח.
סליקו להו הלכות פסולי המוקדשין בסייעתא דשמיא
