יא פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹֽאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיהוָ֑ה מַֽ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ יב תּֽוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃
֍ ֍ ֍
(יא) ממשיל עתה את הדרכים שבהם דן ה' את האנשים, לכלי מדידה המצויים ביד בני האדם, ואומר, כי פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', כביכול יש ביד ה' פלס, שהוא הכלי שבו מודדים את המרחק הנעשה בדרך סיבובית ומעגלית, ובאמצעותה חוזרים לקו הישר, וּמֹאזְנַיִם שבהם שוקלים שני דברים זה כנגד זה, והפלס משמש לאמוד ולברר את דרך האדם, וליישרו ולכוונו אל הדרך הנכונה, ומאזני המשפט מיועדים לשקול את מעשיו של האדם, ולתת לו שכר או עונש לפי מעשיו. ומה הם ה'אבנים' המונחים ב'כיס' [כמו שנאמר (דברים כ"ה י"ג) "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן"] ומוכנים להינתן בכף המאזנים השניה כנגד מעשי האדם, לשוקלם, מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס – מעשיו של ה' וכוחות הטבע שברא בעולם הם ה'אבנים' הניתנות למשקל כנגד המעשים, כי על פי המעשים בהם בוחר האדם, יפעלו מעשי ה' בעולם, וכמו שאמרה התורה, שבזמן שישראל מקיימים את רצון ה' יֵרְדוּ גשמים בעיתם, ובזמן שאינם עושים את רצון ה' יעצרו השמים ולא יתנו מטר, ובדומה לכך יש במעשי ה' עוד 'אבנים' רבות, גדולות וקטנות, המכוונות כנגד כל מעשה של כל אדם, טוב או רע, גדול או קטן.
(יב) תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע – כאשר עושה המלך מעשי רשע בדברים שבין אדם למקום, זהו דבר נתעב, כִּי רק בִצְדָקָה – בעשיית מעשים צדיקים בדברים שבין אדם למקום, יִכּוֹן – יהיה כַּן, יסוד וקיום, לכִּסֵּא המלך, ואילו עשיית רֶשַׁע תהרוס את כסאו ומלכותו.
