כבר אמרו חז"ל שספק עבירה קשה מעבירה, שבזמן שאדם יודע שחטא, נותן לב ומתחרט, אבל על ספק עבירה מורה היתר לעצמו ואומר, אולי לא פעלתי און. וראוי לאדם לברוח מן העבירה, ולחשוש לספק ספיקא של עבירה, יותר ויותר ממה שבורח מפני חרב, ועינינו רואות שהחולה חושש ומשתמר מדבר הגורם להכביד חליו אפלו על ספק רחוק, ואם על חיי שעה כך, על חיי עולם, ושלא להכעיס את בוראו, על אחת כמה וכמה שיש לאדם להיזהר. ומי שאינו חושש להתרחק מספק עבירה, נמצא שאינו חס על כבוד קונו חס ושלום.