אף אם כביר מצאה ידו תורה ומצוות כמשה רבנו, עליו השלום, מה טובו אם יגבה לבבו, מאחר שכשיתגאה הוא תועבת ה' – הרי הוא כאחד הריקים והנבלים, ולמה לו חיים מאחר שהקדוש ברוך הוא אומר עליו 'אין אני והוא יכולים לדור כאחד', ואין עפרו ננער בתחית המתים, וכהנה רעות.
לכן יתגבר האדם ברוב עוז ותעצומות, ויחשוב שלפי רוב חכמתו והשגתו ויכולתו – גדלה חובתו לעבוד עבודתו, והקדוש ברוך הוא מדקדק עמו כחוט השערה. ולמה הדבר דומה, לשנים שהיו חייבים למלך כסף, אחד היה חייב אלף דינרי זהב, ואחד אלף כסף. החיב אלף כסף – פרע חמש מאות, והאחר פרע חמש מאות דינרי זהב. נמצא, שמי שפרע חמש מאות דינרי זהב, אף שפרע סכום גדול יותר מחבירו, גם נשאר חייב סכום גדול יותר מחבירו, כן הדבר הזה.
