כד. קבלו חז"ל, שמי שנדר ונתחרט, יש לו תקנה על ידי התרה שיתירו לו נדרו, והוא הדין לשבועה, שמועילה התרה, אפילו נשבע בהזכרת השם, אך אין מתירין לשבועה אלא מדוחק או לצורך מצוה, מפני שהגאונים היו מחמירין הרבה בזמנם בשבועות. ואין מתירים בזמן הזה פחות משלשה בני אדם, ואפילו שהם הדיוטות שאינם מומחים, די בכך, אבל מכל מקום לא יהיו עמי הארץ אלא לפחות יהיו במדרגה זו דגמירי להו וסברי, דהיינו שאם מלמדים אותם הלכות הם מבינים, אף על פי שהם אינם יכולים להבין מעצמן, ואם לא התירו לו שלשה, אפילו התירו לו שנים חכמים גדולים – אין התרתן כלום:
תפריט
תפריט
שישי
ד' תמוז התשפ"ו
