משנה ג: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדָּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וּבַלִּינָה. הֻזָּה דָמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר:
משנה ג: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין – פר יום הכפורים, ופר הבא על חטא כהן משיח, ופר העלם דבר של ציבור, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – שעיר של יום הכפורים, ושעיר הבא על עבודה זרה של ציבור, וכל אלו בשרם נשרף מחוץ לירושלים, ואין בהם היתר אכילה לכהנים כלל, מוֹעֲלִין בָּהֶן מיד מִשֶּׁהֻקְדָּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ [-הרי הם ראויים ומוכנים] לְהִפָּסֵל בִּנגיעת טְבוּל יוֹם וּבִנגיעת מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וּבַלִּינָה. הֻזָּה דָמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל [- אם עשה את אחת העבודות במחשבת חוץ לזמנו], נוֹתָר, אם נשאר הבשר לאחר הזמן שהוא מותר באכילה, וְטָמֵא, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן אפילו בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, ששם מקום שריפתם, עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר, שאז כבר נעשית מצוותן, וכל דבר שנעשתה מצוותו אין מועלים בו.
