משנה ד: יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:
משנה ד: יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ העיר צְרֵדָה, וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, קִבְּלוּ מֵהֶם – משמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו [יוסי בן יועזר היה נשיא, ויוסי בן יוחנן היה אב בית דין, וכן כל זוג המוזכרים במשניות הבאות, הראשון היה נשיא והשני אב בית דין], יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים – כשירצו החכמים להתקבץ ולהתוועד יחד, יהי ביתך מוכן לכך, שעל ידי זה תלמד מהם דברי חכמה, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם – תהא מהלך אחרי החכמים, והמהלך מעלה אבק ברגליו, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם – קבל את דבריהם כאדם צמא שנהנה בשתייתו.
