משנה ב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
משנה ג: אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
משנה ב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי [-מהאחרונים שנשארו מאנשי] כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, והוא היה כהן גדול, הוּא הָיָה אוֹמֵר – היה רגיל לומר דבר זה, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד – בעבור שלשה דברים אלו נברא העולם, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה – עבודת הקרבנות [ובזמן הזה התפילה עומדת במקום הקרבנות], וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.
משנה ג: אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ העיר סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס – מתנה שדרך אדם לתת לבניו, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אלא מאהבה בלבד [ואף שבודאי יש שכר טוב לצדיקים, לא תהיה כוונת האדם בעבודתו לתקוות השכר, אלא מאהבת ה'], וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם, כלומר, אף שתעבדו מאהבה, מכל מקום יש לעבוד גם מיראה, שהעבודה מאהבה מזרזת את האדם לקיים מצוות עשה, והעבודה מיראה מזרזתו להיזהר במצוות לא תעשה.
