י) כיצד הוא קורא, יושב בעזרת הנשים, וכל העם עומדין לפניו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ממקומו, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן הכהן הגדול, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל – מקבלו בעמידה, ועומד וקורא פרשת אחרי מות, ו'אך בעשור' שבפרשת מועדות עד סוף הענין, וגולל את התורה ומניחה בחיקו, ואומר, יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, ופרשת 'בעשור' שבחומש הפקודים [-חומש במדבר] עד סוף הענין קורא אותו על פה, ולמה קורא על פה, לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, שלא להטריחם להמתין, ולמה לא יקרא בספר אחר, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרים, משום פגם ראשון, שיסברו שהיה בו פגם, ויחשבו שמחמת כן לא המשיכו לקרוא בו.
יא) בעת שקורא הכהן הגדול, מברך לפניה – לפני הקריאה ולאחריה, כדרך שמברכין בבית הכנסת, ומוסיף לאחריה שבע ברכות, ואלו הן: א. רצה ה' אלהינו וכו'. ב. מודים אנחנו לך וכו'. ג. סלח לנו אבינו כי חטאנו וכו', וחותם בה ברוך אתה ה' מוחל עונות עמו ישראל ברחמים. הרי שלש ברכות כתקנן – כפי הנוסח שמברכים בכל תפילת שמונה עשרה. ד. ומברך על המקדש ברכה בפני עצמה, ויהיה עניינה שיעמוד המקדש ושכינה שורה בתוכו, וחותם בה ברוך אתה ה' שוכן בציון. ה. ומברך על ישראל ברכה בפני עצמה, עניינה שיושיע ה' את ישראל, ולא יסור מהן מלך, וחותם בה ברוך אתה ה' הבוחר בישראל. ו. ומברך על הכהנים ברכה בפני עצמה, עניינה שירצה המקום מעשיהם ועבודתם ויברכם, וחותם בה ברוך אתה ה' מקדש הכהנים. ז. ואחר כך אומר תפלה ותחנה ורנה ובקשה כפי מה שהוא רגיל, וחותם הושע ה' עמך ישראל שעמך ישראל צריכין להושע, ברוך אתה ה' שומע תפלה.
