יג וְהִנֵּה֙ הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י אֶל־בִּצְעֵ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית וְעַ֨ל־דָּמֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בְּתוֹכֵֽךְ׃ יד הֲיַֽעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם־תֶּֽחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ טו וַהֲפִֽיצוֹתִ֤י אוֹתָךְ֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵֽרִיתִ֖יךְ בָּֽאֲרָצ֑וֹת וַֽהֲתִמֹּתִ֥י טֻמְאָתֵ֖ךְ מִמֵּֽךְ׃ טז וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי בדרך צער על כך שנחתם גזר דינך [כפי שאמר לעיל (כ"א כ"ב) "וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי"] אֶל בִּצְעֵךְ – בגלל העושק והגזל אֲשֶׁר עָשִׂית, וְעַל דָּמֵךְ – שפיכות דמים אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹכֵךְ, כי גזר הדין לא היה מחמת עבודה זרה וגילוי עריות, אלא מחמת הגזל ושפיכות הדמים שהיו בך, וכפי שיבאר בפסוק הבא.
(יד) ואמנם אם היה גזר הדין מחמת עבודה זרה וגילוי עריות, היתה עדיין תקנה על ידי שיחזרו בתשובה, אך עתה שנגזר הדין מחמת שפיכות דמים ועושק, שעל עבירות אלו אי אפשר לבטל את גזר הדין על ידי תשובה, מחמת זעקת העשוקים שבאה לפני ה', אם כן הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ, אִם תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ, לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ, כלומר, איך תוכלי להתחזק בליבך ובמעשייך באותם ימים שאשפוט אותך, שתרצי לבטל את גזר הדין, והרי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי – הדיבור של גזר הדין בעבירות אלו הוא כמו מעשה, ואי אפשר עוד לבטלו, כפי שאי אפשר לבטל מעשה שכבר נעשה.
(טו) וכפי שהתבאר לעיל (פסוק ד'), החורבן והגלות מארצם כיפרו על חטאים אלו של שפיכות דמים, אך עדיין לא התכפרו כל תועבותיהם וחטאיהם האחרים, ולכן יבוא עליכם עונש נוסף גם בשנות הגלות, וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם הקרובים לארץ ישראל, וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת הרחוקות, ועל ידי ריבוי הגלויות תקבלי את עונשך, ותשובי בתשובה, וַהֲתִמֹּתִי את טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ.
(טז) וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם – ותנחלי לעיני הגוים את הנחלה שתלויה בך, שהיא וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה', כלומר, מה שהיית אומה קדושה לה' ומיוחדת לחלקו, שזו נחלה שתלויה בהנהגתך, בתום הגלויות תשובי לנחלה זו.
