פרק ד, משנה א: קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה, וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ וְקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה:
פרק ד, משנה א: קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ – קדשים הקרבים על גבי המזבח, כגון שני מיני קרבנות, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה, שאם מעל משניהם יחד בשווי פרוטה, הרי זה מעל, וּמצטרפים לְחַיֵּב עֲלֵיהֶן יחד מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא, באופן שרק על ידי צירוף שני מיני הקרבנות היה שיעור כזית.
קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וכן קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ וְקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, אך צירופם הוא רק לְענין מְעִילָה, שהרי בקדשי בדק הבית לא שייכים פיגול נותר וטמא.
