רביעי
כ"ו אייר התשפ"ו
רביעי
כ"ו אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 160, ספר יחזקאל, פרק כב, יז-יט

יז וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יח בֶּן־אָדָ֕ם הָֽיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְסִ֑יג כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹשֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֨רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ יט לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֛עַן הֱי֥וֹת כֻּלְּכֶ֖ם לְסִגִ֑ים לָכֵן֙ הִנְנִ֣י קֹבֵ֣ץ אֶתְכֶ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָֽם׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יז) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.

(יח) בֶּן אָדָם, הנה כאשר ירצה האדם לזקק את מתכת הכסף מהסיגים שמעורבים בה, יכניסנה לכור וירתיח אותה, ויפריד ממנה את הסיגים, אך אם אין לו כלל כסף אלא תערובת של מיני מתכות שונים, אזי לא ישליך את הכל, אלא יברור את הסיגים הפחות גרועים, שהם נחשבים כאילו הם כסף ביחס לסיגים הגרועים יותר, ועל כך ממשיל ואומר, הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג – בית ישראל בזמן יכניה מלך יהודה היו כולם נחשבים כסיגים, כי לא היו שם כלל צדיקים שניתן להחשיבם ככסף, אלא כֻּלָּם נחשבו כמו נְחֹשֶׁת, וּבְדִיל, וּבַרְזֶל, וְעוֹפֶרֶת, אמנם כיון שהיו בְּתוֹךְ כּוּר שיש בו רק סִגִים, הרי המתכות היקרות שביניהם, כמו כֶּסֶף הָיוּ נחשבים, אף על פי שבאמת לא היו כסף, אך כלפי המתכות הפשוטות נחשבו הם ככסף, וכך אותם שהיו טובים יותר ביחס לשאר אנשי הדור, נחשבו כצדיקים, והם אותם שגלו עם יכניה מלך יהודה, שהיו צדיקים יותר מאותם שנשארו בירושלים.

(יט) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, יַעַן הֱיוֹת כֻּלְּכֶם לְסִגִים – כיון שנעשיתם כולכם כסיגים, ואין ביניכם צדיקים גמורים, לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, כדי לברור מתוככם את הטובים ביחס לאחרים, ולשולחם בגלות בבל, ועל ידי זה היתה להם שארית ופליטה בגלותם, והפרישם מהרשעים שנשארו בירושלים באותו זמן.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג